מי שמכר מטבע דיגיטלי ברווח צריך לדווח על כך לרשות המסים: ממלאים טופס 1399 (הודעה על מכירת נכס) ומגישים אותו תוך 30 יום מהמכירה, ואת אותו טופס מצרפים לדוח השנתי (טופס 1301). רשות המסים מסווגת מטבע דיגיטלי כ״נכס״, ולכן רווח ממכירתו נחשב רווח הון, שעבור יחיד שאינו סוחר במקצוע מחויב בשיעור של 25% על הרווח הריאלי.
בהמשך תמצאו את סדר הפעולות, דוגמה לחישוב, ורשימת טעויות שחוזרות אצל משקיעים פרטיים. התוכן כללי ואינו ייעוץ מס; מקרים מורכבים שייכים לרואה חשבון או ליועץ מס.
מתי בכלל יש חובת דיווח
החובה נוצרת ברגע של מכירה, לא ברגע של קנייה ולא כשהמחיר עולה. לפי חוזר מס הכנסה 05/2018 של רשות המסים, מכירה של מטבע דיגיטלי היא אירוע מס, וגם המרה של מטבע אחד במטבע אחר נחשבת מכירה של המטבע הראשון. הנה הפעולות הנפוצות והאופן שבו הן נתפסות:
| פעולה | האם זה אירוע לדיווח? |
|---|---|
| קניית מטבע בשקלים והחזקה בארנק | לא. אין רווח שמומש, אבל כדאי לשמור את אסמכתת הקנייה |
| מכירה תמורת שקלים או דולרים | כן |
| המרה בין שני מטבעות דיגיטליים | כן, לפי עמדת רשות המסים |
| תשלום בקריפטו עבור סחורה או שירות | כן, כי המטבע נמכר בפועל |
| העברה בין שני ארנקים שלכם | לא, כל עוד אין שינוי בבעלות |
הסעיף הרחב יותר, שמסביר מה נחשב נכס ומה ההבדל בין משקיע פרטי לבין מי שעוסק בכך כעסק, מופיע במאמר על מיסוי במטבעות הדיגיטליים, ולכן כאן נתמקד בביצוע עצמו.
שלב 1: מרכזים את כל ההיסטוריה
הקושי העיקרי בדיווח הוא לא הטופס אלא הנתונים. כדי למלא אותו צריך לדעת, לכל מכירה, את התאריך, את התמורה בשקלים ואת עלות הרכישה בשקלים. מי ששייך לכמה פלטפורמות צריך לאסוף הכול למקום אחד:
- דוחות עסקאות (CSV או PDF) מכל בורסה שבה סחרתם, כולל בורסות שכבר לא פעילות.
- כתובות הארנקים שלכם והיסטוריית ההעברות מהם ואליהם.
- אסמכתאות להעברות הכסף שמימנו את הקנייה: העברות בנקאיות, חיובי כרטיס אשראי.
- שערי המרה לשקל בתאריכי הפעולות, כשהעסקה נעשתה במטבע זר.
אם אתם עדיין בוחרים בורסה, שווה לבדוק מראש כמה קל לייצא ממנה דוח היסטוריה. את השיקולים האחרים תמצאו במדריך על בחירת בורסת קריפטו בישראל.
שלב 2: מחשבים את הרווח לכל מכירה
העיקרון: תמורת המכירה פחות עלות הרכישה, כשהכול בשקלים. לפי הוראות הטופס, כשיש כמה עסקאות באותו חודש אפשר לקבץ אותן לעסקה אחת. כשרכשתם את אותו מטבע בכמה מועדים ובכמה מחירים, צריך לקבוע איזו עלות מיוחסת לכמות שנמכרה, ולכן חשוב לנהל רישום עקבי.
שימו לב גם לרכיב האינפלציוני: החוק מבחין בין רווח נומינלי לרווח ריאלי, והמס על רווח הון ריאלי הוא 25%. חלק מהסכום האינפלציוני מנוכה מהרווח לפי כללים קבועים, והטופס מנחה איך לחשב זאת.
דוגמה פשוטה
הדוגמה מציגה את עקרון החישוב בלבד, בלי התאמות אינפלציוניות ובלי עמלות, ולכן המספרים אינם תחליף לחישוב על הטופס:
- קניתם מטבע בעלות כוללת של 20,000 ₪.
- מכרתם אותו בשנה שלאחר מכן ב-35,000 ₪.
- הרווח לפני התאמות: 15,000 ₪.
- מס של 25% על הסכום הזה: 3,750 ₪ (לפני ההתאמות שהטופס דורש).
אם באותה שנה מכרתם מטבע אחר בהפסד, ייתכן שאפשר לקזז את ההפסד מהרווח, בכפוף לכללי הפקודה. גם כאן עדיף לוודא מול איש מקצוע לפני הגשה.
שלב 3: ממלאים ומגישים את טופס 1399
הטופס נקרא ״הודעה על מכירת נכס וחישוב המס המגיע״, והוא מבוסס על סעיף 91 לפקודת מס הכנסה. לטופס יש שתי גרסאות: 1399י, שמיועדת ליחיד, ו-1399ח, שמיועדת לחברה. כדי להגיש:
- מזינים את פרטי המוכר, את תאריך המכירה, את התמורה ואת העלות.
- מסמנים שמדובר במטבע וירטואלי, שיש לו מקום ייעודי בטופס.
- מחשבים את הרווח הריאלי ואת המס עליו.
- מגישים לפקיד השומה תוך 30 יום מיום המכירה.
- משלמים את המקדמה על חשבון המס שחושבה בטופס, כשנוצר מס עקב המכירה.
בפועל, חלק גדול מהמשקיעים הפרטיים מגלים את החובה רק בסוף השנה. מי שפספס את מועד ה-30 יום יכול עדיין להגיש, אבל עדיף לעשות זאת מהר ולא להמתין לדוח השנתי. את ההשלכות של האיחור בודקים מול פקיד השומה או איש מקצוע.
שלב 4: מצרפים לדוח השנתי
בנוסף להודעה על כל מכירה, הרווחים מדווחים גם בדוח השנתי של היחיד (טופס 1301), ושם מצרפים את טופס 1399. מועד ההגשה נקבע מדי שנה ברשות המסים. לשנת המס 2025 המועדים היו 31.5.2026 לדוח שאינו מקוון ו-30.6.2026 לדוח מקוון. את מועדי שנת המס 2026 יש לבדוק באתר רשות המסים כשיתפרסמו.
הדוח השנתי גם הוא הזדמנות לבדוק אם חל עליכם מס יסף. לפי הנתונים שפורסמו לשנת 2025, יחיד שהכנסתו החייבת עברה כ-721,560 ₪ משלם מס נוסף, ומשנת 2025 השיעור על הכנסה הונית הוא 5% ולא 3%. בדקו את הסף המעודכן לשנה הרלוונטית לפני שאתם מסיקים משהו.
יחיד או עוסק: למה זה משנה
כל מה שלמעלה מניח שאתם משקיעים פרטיים. מי שעושה מסחר בקריפטו בהיקף גדול, בתדירות גבוהה ובמסגרת פעילות מאורגנת עלול להיחשב כמי שמנהל עסק, ואז הרווח מחויב לפי מדרגות מס הכנסה הרגילות, שמגיעות עד 50%, ועשוי להיות גם חיוב במע״מ. הקריטריונים כוללים בין היתר תדירות, היקף, מימון חיצוני, מומחיות ומשך ההחזקה. הסיווג תלוי בנסיבות, והוא אחת הסיבות העיקריות לפנות לייעוץ אישי. הרחבה על ההבדל תמצאו במדריך מס קריפטו.
טעויות נפוצות
- מחכים לסוף השנה. חובת הדיווח על מכירה היא תוך 30 יום, והדוח השנתי אינו מבטל אותה.
- לא מדווחים על המרות. החלפת מטבע במטבע נחשבת מכירה, גם אם לא יצא שקל לחשבון הבנק.
- שוכחים בורסות ישנות. חשבון שננטש לפני שנתיים עדיין מכיל עסקאות שנחוצות לחישוב, ובלי הנתונים אין עלות רכישה.
- מדווחים רק רווחים. מכירות בהפסד או ללא רווח אף הן חלק מהתמונה, ויש להן חשיבות לקיזוז.
- מתעלמים מהעלות בשקלים. רכישה בדולרים או במטבע אחר דורשת המרה לשקלים לפי השער בתאריך הפעולה.
- לא שומרים אסמכתאות. בלי הוכחה לעלות הרכישה, פקיד השומה עלול לא לקבל אותה.
מה להכין לפני פגישה עם רואה חשבון
אם החלטתם לא להגיש לבד, ההכנה מראש חוסכת זמן וכסף. רואה חשבון שמקבל קבצים מסודרים יכול להתמקד בשאלות המקצועיות, כמו סיווג הפעילות וקיזוז הפסדים, ולא בשחזור היסטוריה. מומלץ להביא:
- טבלה מסודרת של כל המכירות וההמרות, עם תאריך, כמות, תמורה ועלות בשקלים.
- קבצי הייצוא המקוריים מכל הבורסות, כדי שאפשר יהיה לבדוק את הטבלה מול המקור.
- דפי חשבון בנק של העברות לבורסה ומהבורסה, שמאמתים את עלות הרכישה ואת התמורה שהתקבלה.
- תיאור קצר של אופי הפעילות שלכם: האם קניתם והחזקתם לאורך זמן, או סחרתם לעיתים קרובות.
- פירוט של מקורות המימון, למשל חסכונות או הלוואה.
- שאלות פתוחות, כמו מטבעות שקיבלתם כשכר, רווחים מכרייה או הכנסה מריבית ומאיגום.
כדאי גם לשאול מראש אם איש המקצוע מכיר דיווחים על נכסים דיגיטליים, כי לא כל משרד עוסק בתחום. ניסיון קודם עם לקוחות שמסחרים בקריפטו חוסך הסברים ומקטין את הסיכוי לטעויות בסיווג.
גם אם בסוף תגישו בעצמכם, תהליך ההכנה הזה שימושי: הוא מאלץ אתכם לעבור על כל פעולה פעם אחת ולגלות פערים בנתונים כשעוד יש זמן להשלים אותם מול הבורסה או מול הבנק.
איך לשמור על סדר לאורך השנה
הדרך הקלה ביותר היא לא לחכות לדוח. אחרי כל מכירה, תעדו בטבלה את התאריך, הכמות, התמורה בשקלים והעלות. שמרו קבצי ייצוא מהבורסות פעם ברבעון, כדי שלא תצטרכו לשחזר הכול בדיעבד. אם אתם מחזיקים חלק מהמטבעות מחוץ לבורסה, כדאי לתעד את כתובות ארנק הקריפטו שלכם, כדי שיהיה קל לאתר את ההעברות שלהם גם שנים אחר כך.
כדאי גם להכיר את התמונה הרגולטורית הרחבה, שמשתנה כל הזמן, במאמר על רגולציה במטבעות הדיגיטליים. ובכל מקרה של ספק, כמו הכנסה מכרייה, קבלת מטבעות כשכר או מסחר בהיקף גדול, התייעצו עם רואה חשבון שמכיר את התחום.
שאלות נפוצות
באיזה טופס מדווחים על רווח מקריפטו?
בטופס 1399 (הודעה על מכירת נכס וחישוב המס המגיע). מגישים אותו תוך 30 יום מהמכירה, ומצרפים אותו גם לדוח השנתי של היחיד (טופס 1301).
האם חייבים לדווח אם רק קניתי והחזקתי?
בדרך כלל לא. החובה נוצרת עם מימוש, כלומר מכירה, המרה או תשלום במטבע. כדאי לשמור את אסמכתאות הקנייה לשימוש בעתיד.
מהו שיעור המס על רווח ממכירת קריפטו?
ליחיד שאינו עוסק בכך כעסק, רשות המסים מחילה מס רווח הון של 25% על הרווח הריאלי. מי שנחשב כעסק משלם לפי מדרגות מס הכנסה, עד 50%, ובנוסף ייתכן מס יסף על הכנסה גבוהה.
האם המרה בין שני מטבעות דיגיטליים נחשבת למכירה?
כן, לפי עמדת רשות המסים המרה כזו נחשבת למכירה של המטבע הראשון, ולכן עשויה ליצור חובת דיווח גם אם לא הוצא כסף לבנק.
מה עושים אם איחרתי בדיווח?
כדאי להגיש בהקדם ולא להמתין לדוח השנתי, ולהתייעץ עם רואה חשבון או לפנות לפקיד השומה כדי לברר את ההשלכות של האיחור.
מקורות
- רשות המסים: הודעה על מכירת נכס לפי סעיף 91 (טופס 1399י, 1399ח)
- רשות המסים: חוזר מס הכנסה 05/2018 בנושא מיסוי פעילות באמצעי תשלום מבוזר
- רשות המסים: דיווח ותשלום, דוח מס שנתי 2025 ליחידים (טופס 1301)
- כל זכות: הגשת דוח שנתי למס הכנסה
המידע במאמר הוא כללי ואינו מהווה ייעוץ מקצועי (פיננסי, מס, משפטי או רפואי). לפני החלטה כדאי להתייעץ עם בעל מקצוע מוסמך.
