רגולציה במטבעות הדיגיטליים
המטבעות הדיגיטליים מבוססים על מערכת מבוזרת שמאפשרת שימוש בכסף ללא גורם מנהל. אופן הפעולה שלהם איפשר להם לפעול ללא רגולציה, אולם אחרי מספר שנים בהן השוק התנהל באופן פרוץ מדינות מתחילות להתערב, מה שמשפיע על ערכם של המטבעות ועל עתידם.
רגולציה ומטבעות דיגיטליים
רגולציה היא שם כולל להסדרה של הפעילויות השונות במדינה באמצעות חוקים, תקנות, כללים וצווים, כאשר מטרת הרגולציה להסדיר את מערך החיים הכולל במדינה ואת חיי המסחר. המדינות השונות נבדלות זו מזו במודלים הרגולטוריים שלהן, אולם המשותף לכלל המדינות הוא נושא ההסדרה והפיקוח על הכסף, שמתבסס על מטבע פיאט- מטבע שמפוקח ומוסדר על ידי המדינה. על ההגמוניה הזו מאיימים המטבעות הדיגיטליים.
מטבעות דיגיטליים הם מוצר פיננסי חדש שצובר תאוצה בשנים האחרונות. המטבע הראשון, ביטקוין, נוסד ב-2008, והפופולריות הרבה שלו גררה גל של מטבעות נוספים, כאשר כיום קיימים מאות ואף אלפי מטבעות שונים. המטבעות הדיגיטליים מבוססים על טכנולוגיית בלוקצ'יין, שמאפשרת שימוש בכסף מבוזר ללא צורך בגורם מנהל. במערכת כספים מסורתית למדינה ולבנק המרכזי יש תפקיד מרכזי בניהול המטבע, אך המטבעות הדיגיטליים לכאורה מייתרים את הצורך במדינה, ומאפשרים שימוש במטבע ללא התערבות המדינה. למעשה, המטבעות הוירטואליים שעלו לכותרות בחודשים האחרונים מאיימים על ההגמוניה של המדינות על הכסף, ומעלים שאלות רגולטוריות מעניינות.
הנפקות ICO
אחד הכלים המרכזיים שעומדים בבסיסם של המטבעות הדיגיטליים הוא Initial Coin Offering (ICO). זהו מונח המבטא הצעה ראשונית לציבור לרכוש חלק מן המטבעות הדיגיטליים שמנפיקה חברה חדשה, או במילים אחרות, שיטה לגיוס הון באמצעות יצירת מטבע דיגיטלי חדש. השקעה ב-ICO תזכה את הרוכש במטבעות Token, אותם הוא יוכל לאגור בארנק דיגיטלי, להחליף במטבעות אחרים וגם להשתמש במסגרת הפעילויות שמציעה החברה המנפיקה. באמצעות ICO יכולות חברות להנפיק עצמן בקלות ומהירות יחסית, ללא רגולציה.
מבחינה רגולטורית, הדרישה היחידה מחברות המנפיקות עצמן היא להטמיע זיהוי ודיווח בסיסיים כחלק מהמלחמה בהלבנות הון, אולם לאחרונה רשות ניירות הערך האמריקאית (SEC) פרסמה סדרת החלטות שיגבילו את מהלך ההנפקות. זמן קצר אחר כך גם הרגולטור הסינגפורי הצטרף למהלך, ופירסם סידרה של המלצות בקשר להנפקות של מטבעות וטוקנים דיגיטליים.
האם הגברת הפיקוח חיובית?
הרגולציה על מטבעות דיגיטליים עדיין נמצאת בחיתוליה, ולא ברור לאיזה כיוון היא הולכת, אולם קשה להאמין שהמדינות ימשיכו לעמוד מנגד. חשוב להבין שפיקוח רגולוטרי מטרתו לתקן כשלי שוק ולהגן על משקיעים מפני מעשי רמייה וקריסות של חברות. המדינה מעוניינת להתערב בתחומים הללו כדי למנוע מפולות וכך לשמור על היציבות וכן כדי להמשיך להסדיר את חייהם של האזרחים. יחד עם זאת, יש להזכיר גם את המתנגדים לרגולציה, שטוענים כי המטבעות הדיגיטליים הומצאו כדי לצאת מידיה של המדינה, ורגולציה עליהם תגביל את הפעילות הייחודית שלהם.
ללא קשר לדיון האם רגולציה שלילית או חיובית, מדינות מתחילות להתערב בנעשה בשוק הפרוץ הזה. כך מוטלות חובות שונות על חברות המנפיקות מטבעות, ונקבעים מודלים כוללים להתמודדות עם התופעה. התערבות המדינה עשויה להשפיע על שוק המטבעות הדיגיטליים כולו, כך למשל, שינויים והחלת רגולציה צפויים להשפיע על בחירתן של חברות באיזה מדינות לבצע הנפקות, ועל החלטת המשקיעים האם לקחת בכך חלק.
רגולציה בישראל
הרשות הישראלית לניירות ערך בוחנת שלושה מודלים להסדרת ה-ICO. המודל הראשון אותו בוחנת הרשות הוא השארת המצב הקיים על כנו. המודל הזה מבוסס על המודל האמריקאי, ובו כל ICO נבחן לגופו. המודל השני שנבחן הוא המודל השוויצרי, שממודל באופן ייעודי להנפקת מטבעות דיגיטליים ללא קשר לשאלה האם מדובר בניירות ערך.
בנוסף לשני אלה נבחן מודל נוסף, שנחשב למוביל ועשוי להתקבל על ידי הרשות. זהו מודל מימון ההמונים, שמבוסס על הגבלת הסכום הכולל שניתן לגייס וכן על הגבלת גובה ההשקעה של כל משקיע. המודל הזה מאפשר הגנה על ציבור המשקיעים, ומתן חופש יחסי לחברה המנפיקה כיוון שנדרש ממנה הכנת תשקיף מצומצם יחסית.
שימוש במטבע
הרגולציה במטבעות הדיגיטליים לא מסתיימת בתחום ההנפקות, ומשמעותית גם לעניין השימוש הפרקטי במטבע. במרבית המדינות השימוש במטבעות האלה מותר, אולם הוא לא מוסדר. בנוסף, גורמים רגולטוריים רשמיים מדגישים את הסיכון בשימוש במטבעות הללו, ובסחר בהם בגלל ערכם הלא יציב והסכנה מתרמיות שונות. כאשר מדינות יאמצו מדיניות באשר לשימוש במטבעות, השימוש בהם עשוי להפוך נרחב יותר בשימוש יומיומי.
השפעה על ערך המטבע
ערכם של המטבעות הדיגיטליים תנודתי מאוד, ונושא הרגולציה גורם לתנודות חדות בבורסות הוירטואליות. בכל פעם שמדינה יצאה בהכרזות אודות רגולציה בתחום, הושפעו באופן ישיר הבורסות בהן נסחרים המטבעות הללו. כך למשל, בספטמבר 2017 דרש הבנק הסיני להפסיק הנפקות דיגיטליות וגרם לירידות חדות בבורסות הדיגיטליות. גם הירידות החדות בערכם של המטבעות הדיגיטליים בתחילת שנת 2018 קושרו למהלכים רגולטוריים של מדינות וחשש שסין תאסור מסחר במוצרים הללו.
