היצע מצומצם ומוגבל
אחד הפרמטרים החשובים בעולם ההשקעות בכלל ובעולם הקריפטו בפרט הינו הכמות המוצעת של הנכס בשוק. ככלל אנו נעדיף נכסים נדירים יותר ובעלי הצע מצומצם כמו זהב ויהלומים, שכן היצע נמוך עשוי להביא לעליות חדות במחיר כאשר הביקוש לנכס גדל. כפי שמחיר של מניה הינו שווי השוק שלה לחלק לכמות המניות שבידי הציבור כך מחיר של מטבע קריפטו הינו שווי השוק של המטבע לחלק לכמות המטבעות שבידי הציבור ולכן בשני המקרים נעדיף שהמכנה (ההצע) יהיה נמוך יותר וכך המחיר יהיה גבוה יותר.
בנקים מרכזיים רשאיים להדפיס שטרות כסף נוספים בעת הצורך כאשר ההצע אינו מוגבל ובאופן תיאורטי בנקים מרכזיים יכולים להדפיס שטרות ללא סוף דבר המוביל לאינפלציה ושחיקה בערך הכסף. בשונה מכסף פיאט (דולר, אירו וכו') מטבעות קריפטוגרפיים וביטקויין בראשם מציעים למשקיעים להחזיק בנכס עם הצע מצומצם מאוד, כאשר ההצע הנוכחי של מטבעות ביטקוין בשוק הינו כ-18 מיליון מטבעות וההצע המקסימלי שאי פעם יהיה הינו 21 מיליון מטבעות.
עם זאת, לא כל המטבעות הקריפטוגרפיים מציעים הצע מצומצם ומוגבל ודווקא האיתריום, המטבע השני בגודלו מבחינת שווי שוק ובעל פוטנציאל עצום, הינו בעל היצע נוכחי של 118 מיליון מטבעות והצע מקסימלי לא מוגבל נכון לרגע זה (דצ' 21). לכן הפרמטר הראשון שלי בבחירת מטבעות הינו ההיצע המצומצם והמוגבל שלהם. דוגמאות למטבעות עם הצע מקסימלי מצומצם ומוגבל: EGLD עם 31.4 מיליון מטבעות, DASH עם 18.9 מיליון מטבעות, GNO עם 10 מיליון מטבעות, CREAM עם 2.93 מיליון מטבעות, FARM עם 690 אלף מטבעות, BIFI עם 80 אלף מטבעות ו-YFI עם 36 אלף מטבעות.
הוכחה על ידי עבודה (Proof of Work) לעומת הוכחה על ידי הפקדה לסטייק (Proof of Stake)
הפריצה הטכנולוגית הגדולה ביותר של הביטקוין היתה טכנולוגיית הבלוקצ'יין עליה מתבסס המטבע ושאר המטבעות הקריפטוגרפיים. כאשר מתבצעת עסקה של העברת ביטקוין מארנק לארנק משולמת עמלה אותה משלם הארנק המעביר. את העמלה הזו מקבלים כורי ביטקוין המתחרים ביניהם על פיתרון של בעיות מתמטיות מסובכות לצורך אימות העסקאות על גבי רשת הבלוקצ'יין.
הוכחת עסקאות על ידי כרייה (או הוכחה על ידי עבודה - PoW) דורשת מחשבים יקרים המיועדים לכך ובנוסף צורכת חשמל רב לצורך ביצוע פעולת הכרייה והוכחת העסקאות ובהרבה מקרים אינה משתלמת שכן הביטקוין היחסי שמתקבל נמוך מעלויות הכרייה. בשנים האחרונות נוצרו מטבעות רבים ששיטת אימות העסקאות בהן אינה על ידי עבודה אלא על ידי הפקדה לסטייק (PoS).
שיטה זו מאפשרת למחזיקים במטבע לנעול אותו בכספת ולהפיק רווחים מריבית המגיעה מעמלות של עסקאות על רשת הבלוקצ'יין וכך להגדיל את כמות המטבעות שברשות המשקיע כאילו שהכסף הנעול בכספת משמש עבורו מחשב כרייה. היתרון המשמעותי ביותר של הוכחה על ידי הפקדה לסטייק הוא שהמשקיע לטווח ארוך יכול להגדיל משמעותית את כמות המטבעות שברשותו לעומת הוכחה על ידי עבודה בה המשקיע נותר עם אותה כמות של ביטקוין במשך שנים.
דוגמאות למטבעות שהעסקאות בהן מבוצעות על ידי הפקדה לסטייק ושיעור התשואה השנתית: EGLD עם APY של 15%, BAND עם APY של 15%, SOL עם APY של 10% ו-ADA עם APY של 5%. כמו כן, גם האיתריום עתיד לעבור משיטת הוכחה על ידי עבודה לשיטת הוכחה על ידי הפקדה לסטייק.
